אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני

אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני, mynet פתח תקוה , אייל עצמון , 26.08.2018

בתביעה שהגיש אב לפעוט בן שנתיים מהאזור הוא טוען כי עובדת סוציאלית עירונית מקשה עליו לקיים קשר ראוי עם בנו במסגרת הסדרי הראייה. לטענתו, באחד המקרים היא אסרה עליו להגיע למוסד החינוכי בו לומד בנו בטענת שווא כי צעק על הצוות במקום. העירייה: מדובר בלחץ לא כשר

אב מהאזור הגיש בשבוע שעבר תביעה לבית משפט השלום בעיר נגד עובדת סוציאלית עירונית בטענה כי היא פוגעת בקשר שלו עם בנו בן השנתיים, ללא הצדקה, ותוך רשלנות וכישלון ביישום תפקידה. לפיכך, הוא דורש ממנה לפצותו ב־ 73 אלף שקל. בכתב התביעה נטען כי לפני כשנתיים הגישה אמו של הילד תלונה שקרית נגדו בדבר אלימות כלפיה, ותבעה משמורת מלאה ותשלום מזונות עבור בנם. לאחר הגשת כתב הגנה מצידו, העניק בית המשפט סמכות לעובדת הסוציאלית בדבר הסדרי הראייה שלו עם בנו, והיא הגישה תסקיר בעניינו ממנו עולה כי אין כל מסוכנות מצידו כלפי האם או כלפי בנם.
בהמשך נקבע כי הוא יראה את בנו בימי שישי ושבת למשך שעה וחצי בגינות משחקים ברחבי העיר בלבד.
בכתב התביעה נטען בנוסף כי בתסקיר אחר נקבע מפי העובדת הסוציאלית כי "היות והתרשמתי כי האב מסוגל לטפל בילד מבחינת צרכיו הבסיסיים… והיות והתרשמתי כי נוכחות האם אינה מסייעת יותר לילד, אני לא רואה כל מניעה שהאב יחל לראות אותו ללא נוכחותה…". בתסקיר נוסף נטען כי "האם עוברת הדרכה הורית על פי החלטת בית המשפט, וכי ההתרשמות ממנה היא כי יש לה קושי לאפשר לאיש ולבנו ליצור מרחב פרטי משלהם".
בכתב התביעה נטען עוד כי לאחר ארבעה תסקירים, במהלכם ראה האיש את בנו רק בגינות ציבוריות ולפרקים קצרים בביתו, הוא ביקש לאפשר לילד ללון אצלו, אולם קיבל תשובות מתחמקות. לפני כחצי שנה הוציא האיש את בנו מהגן והבחין בחבורה כחולה מתחת לעינו. לטענתו, שלחה לו העובדת הסוציאלית מייל ובו טענת שווא, לפיה הוא התעצבן וצעק על הצוות ולכן היא אוסרת עליו להיכנס למוסד החינוכי: "היא לא הבינה כי בידי הקלטה מאותה סיטואציה שמפריכה לחלוטין את דבריה".
בכתב התביעה נטען כי לפני כחמישה חודשים "הגיע האיש לאסוף את בנו מהאם והבחין כי הילד חבול בפניו, חיוור, מפוחד ומבוהל בצורה ניכרת. אחרי שלקח אותו לטיפול בבית החולים שניידר הוא מיהר לתחנת המשטרה והגיש תלונה, תוך בקשת מתן צו הגנה נגד האם. כעבור שבועיים הוא הגיע לבית האם בשעת צהריים כדי לאסוף את בנו, אולם לשווא.
בקשתו לסיוע מצד העובדת הסוציאלית באותו הרגע לא הועילה.

אב לפעוט בן שנתיים.PNG
אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות

22.06.2018 – פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נאשמת מספר 1 נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות.
שם טוב אינה רואה את ילדיה מזה כ- 10 שנים למרות שהם מתגוררים קילומטרים ספורים ממנה. הסיבה לכך היא שרשויות הרווחה מונעות משם טוב טוב לראות את ילדיה הם חוות דעת של פקידות סעד ומאבחנים מטעמם המציגים את שם טוב כאינה ראויה להיפגש עם ילדיה. בתי המשפט מקבלים כשיטה חוות דעם אלו המדברות בשפה אחת נגד ה"מטופל".
מנגנוני הרווחה כחלק ממדיניות רודפים כל נפגע מהמדיניות שאינו מציית להם על מנת להעלים כל ראיה על העוולות שהם גורמות לאזרחים. הקדיפה מתבטאת בחוות דעת מכפישות לאורך זמן המציגות את האזרח כתת אדם שאינו ראוי לגדל ילדים. זה נמשך בתביעות אזרחיות או פליליות באופן מאורגן ומתוזמן נגד ה"מטופל". מדובר בתאום בין פקידות סעד, עובדות סוציאליות של מסגרות שונות, מאבחנים ומטפלים, מנהלי פנימיות ומטפלים בפנימיות. בתי המשפט מודעים היטב לתאום המאורגן של מנגנוני הרווחה נגד ה"מטופל", ולמרות זאת רואים המלצות מנגנונים אלו כסוף פסוק.
המניע להתארגנות של מנגנונים אלו נגד האזרח הוא כסף. מדובר בעשרות אלפי שקלים מידי חודש החל מתשלומים למוסדות הרווחה המתחזקות את הילדים בטיפולם, מאבחנים ומטפלים, בתי משפט ועורכי דין, מערך של יחצנים ואנשי תקשורת, כנסים, ותרומות מהארץ ומחו"ל.
הרדיפה אחר שם טוב הנה ביתר שאת לא רק היותה נפגעת פשעים נג דהאנושות אלא גם כעיתונאית המסקרת את רשויות הרווחה.

פקידת הסעד זיוה גרון: יצא החוטא נשכר?

רבקה מקייס
שופטת רבקה מקייס

השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות

אפריל 2016 – פקידות סעד אינן אוהבות להחקר על דוכן העדים בבית משפט, הרי הן כותבות תסקיר ללא תצהיר, ואינן מחויבות לומר את האמת ולכן מדוע לחקור אותן?

ומה קורה שהן מזומנות להחקר הרי מדובר בענייני נפשות כמו קביעת הסדרי ראיה בין הוריה לילדיו. במצב זה הם מוצאות דרכים לא להחקר כגון נגד שנגד ההורה יש תלונה במשטרה על התבטאויות ההורה. האם תבוא פקידת סעד אחרת להעיד? מתברר שלא. ומה עם טובת הילד שלא יראה את ההורה למשך חודשים או שנים?

להלן החלטת שופטת בית משפט לענייני משפחה רבקה מקייס בעניין. במחי יד דוחה חקירת העובדת הסוציאלית זיוה גרון.

רבקה מקייס
השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות

געגוע של סבתא

12 במאי 2016 – מתוך דף פייסבוק "האמת על הרווחה בציורים":

הם שוברים גם את הלב של סבים וסבתות..
עו"סיות מנתקות ילדים מההורים שלהם, אך רבים שוכחים שהם גם מנתקים את הנכדים מסבא וסבתא ושוברים את ליבם.
הסבים והסבתות כבר לא צעירים גופם נחלש ואין הם יכולים לפעמים להתנייד ולנסוע למרכזי קשר מרוחקים כדי לראות לרגע את הנכד/ה האהוב/ה וליבם דואב ומתגעגע..הצער הזה בבגרותם לא יסלח!
ארור מי שמצער סבים וסבתות!
***הפוסט הזה מוקדש לאתי היקרה סבתא של אילי , ולכל הסבים והסבתות ♥***

געגוע של סבתא

 

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

העריצות הבירוקרטית של רשויות הרווחה – המסקנה המתבקשת מעתירה זאת היא שבסופו של דבר רשויות הרווחה יכולות להטיל וטו על כל החלטה בענייני משפחה גם אם בני המשפחה נקיים מכל רבב.

19.09.2011 – בג"ץ 4613/11 – עתירה שהגישה האמא לורי שם טוב לאחר שנים של בקשות חוזרות ונשנות להסדרי ראיה עם ילדיה הרכים בשנים, בפני כבוד השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר.

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

תשובת השופטים: "מן הדיון שהתנהל בפנינו ומן הכתובים שקראנו הבנו כי בין רשויות הרווחה לבין העותרת קיים סכסוך עמוק, בשל פגיעות שפוגעת העותרת בדרכים שונות בעובדי הרווחה שאינם מוכנים עוד לטפל בה".

השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר לא מצאו שום רבב באמא לורי שם טוב וילדיה. הסיבה שציינו שאינה רואה את ילדיה היא כי היא מסוכסכת עם רשויות הרווחה (לטענתם) או שאין לה את עשרות אלפי השקלים לממן חוות דעת מומחים שממילא רשויות הרווחה ידחו.

להלן החלטת השופטים:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

 

כשאבא מבקש מבית המשפט לדבר עם בתו בטלפון

אבא שראה את בתו הקטנה רק פעם בשבועיים ביקש מבית המשפט רשות לדבר עמה בטלפון. כמה זמן לקח לבית המשפט להחליט?

ט., אב גרוש, ראה את בתו רק פעם בשבוע, במרכז קשר, מאז שהיתה בת שנה וחצי. מאז שהיתה בת שלוש, בית המשפט התיר לו לקחת אותה מבית האמא ב-10 בבוקר בשבת, ולהחזיר אותה בשעה שש בערב, בתנאי שייראה אותה תחת פיקוחו של אביו הישיש.

הוא ביקש רשות לדבר איתה גם בטלפון.

על מה שקרה לאחר מכן כתב בבלוג את הטקסט הבא (חלק מהמסמכים מצורפים, בלי הפרטים המזהים):

ראשית יובהר שקשר טלפוני בין הורה לילדיו הוא עניין כה בסיס וטריוויאלי שגם לאסירי עולם בכלא (בכללם יגאל עמיר) מאפשרים. לפיכך ביקשתי מפקידת הסעד שתמליץ בתסקירה על קיום קשר טלפוני עם בתי. לאחר שזו סירבה פניתי לביהמ"ש. ביום 23.11.15 הגשתי לביהמ"ש בקשה לקיום קשר טלפוני עם בתי.

ביום 24.11.15 מתקבלת החלטה לתגובה תוך 20 יום.

מדוע נדרשים 20 יום לתגובה על בקשה כה בסיסית וטריויאלית?

הרי זו בקשה שצריך היה להיעתר לה אף מבלי להעביר לתגובה. לשופטת נאוה גדיש הפתרונים.

בחלוף הזמן שהוקצה ולא התקבלה תגובה הגשתי ביום 14.12.15 בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. לצפייה בבקשה לחץ כאן. כעבור שבוע בו לא מתקבלת החלטה על בקשתי זו למתן החלטה, ביום 20.12.15 מתקבלת תגובת המשיבה.

עוד באותו יום 20.12.15 מתקבלת החלטה.

נאוה גדיש כנראה חושבת שאני מטומטם שלא מסוגל להבין לבד שהתגובה הוגשה. מדוע לא הכריעה בבקשה בשלב זה?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים. בכל מקרה יש בקשה לשיחות טלפון שצריך להכריע בה וביום 22.12.15 השופטת אמנם לא הכריעה אבל קבעה מתי תוכרע הבקשה.

נאוה גדיש החליטה שהבקשה תוכרע בדיון הקרוב שנערך ביום 3.2.16 למעלה משלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה. רק אז הוכרעה סופית הבקשה ואושרו שיחות טלפון של הקטינה עם אביה.

למה בכדי להכריע בכזו בקשה צריך דיון?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים.

תלונה שהגשתי בגין התנהלות זו הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה לא מוצדקת. לצפייה בהחלטת הנציב לחץ כאן מה זה אומר על המדינה?

החליטו בעצמכם.

לאחר תקופה בה פגש את בתו בשבתות, החליט בית המשפט לאפשר לו שוב לפגוש אותה רק במרכז קשר. ט. ראה טת בתו בפעם האחרונה בינואר השנה, אז החליט שאינו מוכן להמשיך לפגוש את בתו במרכזי הקשר. מאז לא פגש אותה.

הכותב מכהן גם כיו"ר תנועת "המשפחה"

 

בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה

נציבות תלונות הציבור על שופטים - דוחה התלונה נגד נאוה גדיש

 

 

 

מחאת הורים מול בית שופטת המשפחה אליה נוס

פברואר 2017 – הורים שאינם רואים את ילדיהם במשך חודשים ושנים עקב צווים שיפוטיים נוקשים ואנכרוניסטיים  מוחים מול בית שופטת בית משפט לענייני משפחה אליה נוס.

ויצו הדסים מנתק ילד מאימו ללא התראה וללא סיבה

ינואר 2017 – פשעי משרד הרווחה ומרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה. החלטות כלאחר יד מרושעות של עובדות סוציאליות לניתוק ילד מאימו ללא התראה מוקדמת ומבלי לומר לאם ולבנה את הסיבה לכך.

מתוך "די לשחיתות – הדף של נחמה" – פייסבוק 27.01.2017

האם העזה לכתוב בתחנת אוטובוס את האמת על #ליאת_רייס עובדת סוציאלית, הרווחה לא הבליגה על כך וגזרה על בנה עונש נורא.
מיכאל קיבל שלילת ביקורים וריתוק עד שהרווחה תחליט אחרת. היציאה המיוחלת בסוף שבוע לבית משפחתו נשללה ממנו.
כשמיכאל שמע את העונש הנורא שנגזר עליו הוא זעק בכאב
!! ל מ ה !!
למה אלוהים למה
חיכיתי כל הזמן עבדתי יפה (התנהגתי יפה)
לא רוצה
!! ל מ ה !!
העלילה שהובילה לעונש הנורא הזה לפניכם.
מיכאל נחטף מאמו גלי ונשלח למוסד הדסים הידוע לשמצה (עיין ערך התאומות לבית קולינס)
גלי והוריה שהנם ניצולי השואה שרדו את הכבשנים אך לא הצליחו להתגבר על אובדן נכדם דווקא בארץ הקודש. הסב והסבתא שהצליחו לברוח מהתופת ואף בנו משפחה והיו בטוחים שהגיעו אל חוף מבטחים.

ואז הגיחה ליאת רייס עובדת סוציאלית וחטפה את נכדם האהוב.
התחושה הייתה שהם ברחו מהתופת אל התופת כפי שהסבתא אמרה בכאב – אנחנו עוברים שואה שניה אבל הפעם בישראל!

הסב והסבתא לא הצליחו להתגבר מצער אובדן נכדם האהוב.
הסב נפטר מצער והסבתא ששיכלה את בעלה ונכדה התמוטטה ולקתה בליבה.
אז גלי העזה לכתוב את האמת בתחנת אוטובוס.
גלי רצתה שהעולם ידע שבנה נחטף מחיקה על ידי עובדת הסוציאלית בשם #ליאת_רייס היישר אל מוסד הדסים הרחק ממשפחתו החמה והדוויה.

גלי הובלה לחקירה אזוקה באזיקים כאחרונת הפושעות.
גלי נחקרה במשטרה בברוטליות בסגנון הק.ג.ב.
המשטרה ניסתה להאשים אותה בהסתה.
גלי התחננה על נפשה באומרה לא כתבתי "מוות לעוסיות"
כן. כתבתי שבני נחטף.
אבל לא. לא כתבתי את הקללות רק את הסיפור.
תראו לבד זה כתב יד שונה לחלוטין.
המשטרה נאלצה לסגת מההאשמה בהסתה אך בכל זאת הודיעה לגלי ש"אסור לה להתקרב לעובדות סוציאליות בכלל" הוראה בלתי חוקית בעליל.

למשטרה אין זכות חוקית לאסור על אזרח להתרחק מכלל העוסיות…אבל היי זו המשטרה המהוללת שלנו שכחתם..?

———-

הזעקה של מיכאל עדיין מהדהדת במוחי.
ל מ ה
למה אנחנו שותקים
עד מתי יסחרו פה בילדים
דיייייייי

די לסחר בילדים!!!!

 

יהורם שקד – איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו
יהורם שקד – איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר – יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16

נציב תלונות הציבור על שופטים מצא מוצדקת תלונה נגד השופט יהורם שקד, לפיה איים על אב שאם לא יתפשר הוא יצמצם את ימי המשמורת שלו על בנו הקטין. הנציב: השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן. השופט שקד: הטענה להפעלת לחץ על האב היא חטא גמור ומוחלט לאמת

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן יהורם שקד, הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר על אב כאשר איים לצמצם את זמני השהות שלו עם בנו אם לא יסכים למחוק תביעה שהגיש — כך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. החלטת הנציב ריבלין הסתמכה על תצהירים שמסרו שני עורכי דין שייצגו את האב, ותמכו בגרסתו כי אם לא יתפשר השופט יגרום לכך שיראה את בנו פחות. זאת למול הכחשה של השופט שקד שטען כי הדברים לא נאמרו, ושל עורך דין נוסף שהופיע באולם וייצג את האם.

החלטה זו מצטרפת למספר מקרים שבהם מעורב השופט שקד, שכולם נסובו סביב התבטאויות שנויות במחלוקת מצדו. בתחילת השבוע דיווח "כלכליסט" כי גבר שהופיע בפני שקד טען שהשופט השפיל אותו וטען שהוא זקוק לטיפול דחוף וכי הדברים לא הופיעו בפרוטוקול. בגין אמירות אלו הוגשה בקשת פסילה לשקד שטרם הוכרעה. בעבר פורסמה החלטה אחרת של הנציב בעניינו של שקד, שבה נמצאה מוצדקת תלונה נגדו לפיה הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר והתבטאויותיו יצרו "אווירה של כפיה". גם באותו מקרה שקד הכחיש את הדברים.

"חבל שהוספתי לך ימים"

החלטת הנציב שהתלונה הנוכחית מוצדקת התקבלה בחודש מרץ האחרון. לפי ההחלטה, המתלונן ואשתו ניהלו הליכים בנושא משמורת וזמני שהות בפני השופט שקד, ובנוסף הגבר הגיש תביעת לשון הרע נגד האישה. במרץ אשתקד התקיים דיון הוכחות בתביעת לשון הרע ובסיומו ניתנה החלטה לפיה בתוך שלושה ימים תודיע מייצגת האב אם הוא עומד על התביעה או חוזר בו ממנה.

לפי הנציב, הפרקליטה הודיעה שהאב מבקש למחוק את התביעה וביקשה כי יפסקו לטובתו הוצאות. השופט שקד החליט כי מאחר והאב "התנה את המחיקה בפסיקת הוצאות לטובתו, אין כל אפשרות שלא ליתן פסק דין מנומק על יסוד הראיות", והורה לאב להגיש סיכומים בכתב. בבקשת הבהרה שהגישה פרקליטת האב היא ציינה כי לא הוצגה התנייה אלא בקשה בלבד.

שקד המשיך בקו נוקשה ודרש מהאב להודיע לבית המשפט כי הוא נסוג מתביעתו ומותיר את סוגית ההוצאות לשיקול דעתו, והאב פעל כמוצע. בהחלטה שמסר השופט נקבע שהאב ישלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. בעקבות כך התלונן האב על ההחלטה במהלך הדיון, ובתלונה שהעביר לנציב טען כי השופט שקד ביקש להותיר רק את עורכי הדין באולם.

לטענת האב, השופט אמר לעורכי הדין כי אם לא יגיעו לפשרה הוא יורה על ביטול הסדרי זמני השהות של המתלונן עם בנו, זאת בעת שבפרוטוקול נרשם רק כי מתנהלת שיחה מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, מתוך חשש אמיתי לשינוי זמני השהייה הוא מחק את תביעתו.

לתלונה צירף האב שני תצהירים של עורכי הדין שייצגו אותו. אחד התצהירים העלה טענות נוספות שהתייחסו לדיון בתיק המשמורת, ולפיהן האב אולץ לוותר על תביעה להוספת יום משמורת לאור איומי השופט כי אם הצדדים לא יגיעו להסדר והמתלונן לא יסתפק בימים שקיבל יופחת לו יום משמורת. לפי התצהיר, שקד פנה למתלונן באומרו "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד".

"בשל התנהגותו זו של השופט והבעת עמדתו, הודעתי (לאב) כי איני יכול לייצג אותו לאור העובדה שעל פי ראייתי השופט סימן את המטרה ולא יזוז ממנה וחבל על כל תשלום שישלם לי בעניין זה", כתב הפרקליט.

"לחץ בלתי ראוי להתפשר"

השופט שקד הכחיש את הדברים והדגיש כי לא איים לצמצם את זמני השהות של האב עם בנו אלא אמר כי לאור התרשמותו מהתנהלות האב, הרי שבירור התביעות הכספיות עלול להצית מאבק נוסף בעניין הקטן והישגים שהושגו בעמל רב עלולים לרדת לטימיון. עוד טען השופט כי לא ברור לו מדוע המתלונן לא פנה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לדברי השופט שקד, האמור בתצהיר עורך הדין הוא "תיאור מעוות של המציאות" והטענה שהופעל לחץ על האב אינה אלא "חטא גמור ומוחלט לאמת".

פרקליטה נוספת שייצגה את האב מסרה בתגובה לתלונה כי אינה זוכרת את המילים המדויקות שנאמרו בדיון אך רוח הדברים היתה כאמור בתלונה. לדבריה, בשל דברים אלה היא פנתה מספר פעמים לצד השני בניסיון להגיע לפשרה, והוסיפה כי האב אכן ביקש ממנה להודיע על מחיקת תביעתו בשל החשש מדברי השופט מהם ניתן היה ללמוד "כי יורה על פגיעה בהסדרי הראייה עם בנו הקטין".

פרקליטה של האישה הגן על השופט וטענו כי האב מנסה לפגוע בשמו הטוב ומדובר ב"סיפורים", אולם ציין כי השופט השרה "מעט לחץ סביבתי", אך לא באופן בוטה או מאיים כי אם בס
בלנות. עורך דין נוסף מטעם האישה אמר גם הוא כי אינו זוכר טענות כגון אלו שהועלו בתלונה.

הנציב קבע כי "יש להתייחס ברצינות רבה לטענות של עורך דין, בייחוד שעה שהן נכללות בתצהיר", אולם מאחר שהאב לא התלונן על נושא הדיון בזמני השהות הרי שיש לראות בתצהיר לכל היותר חיזוק לטענותיו בדבר יחס בלתי ראוי של השופט כלפיו בתיקים הנדונים.

באשר לתלונה ביחס לתביעה הכספית הנציב כתב כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות, אך הוסיף: "עם זאת התרשמותי מבירור התלונה כי השופט שקד אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. התרשמותי מתחזקת נוכח החלטות שנתן השופט לאחר הדיון במרץ 2015.

"נוכח העובדה שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חוזרת על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר לדבריו מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה שלא ראיתי סיבה להטיל בו ספק — נמצא מקום לקבוע כי יש תימוכין לטענות המתלונן".

הנציב סיכם באומרו כי "אני קובע אפוא, כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ בלתי ראוי להתפשר כאשר איים לצמצם את זמני השהות עם בנו, אם לא יסכים למחוק את התביעה".

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר - יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16

מחאה מול בית משפט עליון – רשויות הרווחה מתעללות בהורים וגורמות למותם

6 בדצמ׳ 2016 – הפגנת אבות מול בית משפט עליון. דורשים שוויון זכויות בהליכי גירושין או פרידה על ילדיהם.

בסרטון שלפניכם, סבא שלא רואה את נכדיו כבר מספר שנים, כי האישה שקיבלה את המשמורת הפסיקה לקיים הסדרי ראיה עם בנו, ולכן הוא לא זכאי לראות את נכדיו.

לדברי הסבא: הבן שלי לא רואה את ילדיו, כי האישה הפסיקה לקיים את הסדרי הראייה, באופן חד צדדי, למרות הסכם הקובע כי הבן זכאי לראות את ילדיו 4 פעמים בשבוע. אם הבן לא רואה את ילדיו, אז אני לא רואה את נכדיי.

העיתונאי מוטי לייבל: הורדנו את הדגל לחצי התורן. העוול שהמדינה גורמת לאבות הגרושים בלתי נתפס.

במהלך ההפגנה קראו ההורים: "העם דורש צדק משפחתי וצדק משפטי".

אחד האבות אמר: "אנחנו לא נקפוץ יותר מגגות. לא ניקח כדורים. אנחנו דורשים את הילדים שלנו!"

העיתונאי לייבל: אנחנו חולקים כבוד לנרצחים על ידי מערכת המשפט ומשרד הרווחה.

בהמשך, האבות ערכו צעדת כבוד כשהם נושאים ארון מתים (וירטואלי) עליו הודבק השם "אבא". המיצג הוא לזכרם של האבות שקיפדו חייהם, לטענת האבות, על ידי מערכת המשפט ומשרד הרווחה. העיתונאי מוטי לייבל קרא "קדיש".

לייבל מספר, שאתמול דיבר איתו אדם דתי שאמר לו: "אסור לך לעשות קדיש סתם". לייבל ענה לו, "את הקדיש הזה, אני לא עושה סתם. את הקדיש הזה אני עושה לעילוי נשמת כל האבות 150 עד 200 בשנה שהתאבדו, וגם בשנה שלפניה, ולפניה ולפניה, ואנחנו מדברים על אלפים רבים של אבות שקיפחו נשמתם ועלו השמיימה, בגלל סיבה אחת: מערכת משפט רקובה. מערכת אכיפת חוק רקובה, מערכת רווחה רקובה, הממשלה שלנו רקובה, ובעקבות כל הדברים האלה, אבות נוטלים את חייהם כי הם לא יכולים יותר לספוג את מה שקורה פה. לכן, אני לא אומר קדיש לריק. אני אומר קדיש על כל אותם אבות, כי האבות האלה לא התאבדו. האבות האלה נרצחו. הם נרצחו על ידי המערכת, והגענו לפה היום, לדרוש, לא לבקש, לדרוש שוויון, צדק עם האבות, שוויון יבוא באופן אוטומטי. אנחנו רוצים צדק, ואנחנו דורשים את הזכות המלאה של האבות, להיות קודם כל אבא! לכן, אנו נאמר שוב קדיש".